חוק ההגבלים העסקיים קובע שני מסלולים בהם ניתן להטיל אחריות אישית על מנהלים בגין עבירות בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988:
אחריות ישירה (כצד לביצוע עבירה)
אחריות נגזרת מהיותו "מנהל פעיל" (אפילו אם לא ידע על העבירה)
האחריות הישירה תוטל בעקבות המעורבות האישית בביצוע העבירה, כך למשל מעורבות אישית בהסדר כובל יכולה להיות: השתתפות בעריכת ההסדר, השתתפות בישיבות שבהן נדון ההסדר, חתימה / עיון במסמכים, אכיפת ההסדר וכיוצ"ב.
לעומת זאת, האחריות הנגזרת, העקיפה, תוטל על מנהל מעצם היותו "מנהל פעיל" בתאגיד ואפילו אם לא ידע על ביצוע העבירה. כך קובע בעניין זה סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים:
"נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר-בני-אדם, מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק זה."
במספר פסקי דין הובהר על ידי בתי המשפט כי האחריות הפלילית שסעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים מטיל על מנהלים ועל נושאי משרה אחרים בתאגיד היא ערובה מרכזית וחשובה לשמירה על הוראותיו של חוק ההגבלים העסקיים שהפרת הוראותיו מסבה נזק לציבור הצרכנים ולציבור בכללותו. משום כך, נקבע, כי על מנהלי תאגיד מוטלת חובה לנקוט באופן יזום, וגם בהיעדר חשש לביצוע עבירה, אמצעים סבירים לשמירת הוראותיו של חוק ההגבלים העסקיים.
מיהו מנהל פעיל לצורך הטלת האחריות הנגזרת?
בהלכת בורוביץ (ע"פ 4855/02 בורוביץ נ' מדינת ישראל) נקבע כי "מנהל פעיל"הוא לכל הפחות מי שבכוחו למנוע (או לצמצם) בפועל את מעורבות החברה בביצוען של עבירות לפי החוק.
רשות ההגבלים העסקיים החזיקה בדעה כי גם מי שלא היה מנהל פעיל בתחומים בהם עסק הקרטל, אולם היה מנהל פעיל בתחומים אחרים הוא מנהל לעניין סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים. ניתן למצוא לעמדה זו תמיכה בפס"ד בעניין קרטל המעטפות (ת"פ (י-ם) 377/04 מדינת ישראל נ' ירון וול ואח').
בית המשפט המחוזי קבע אחרת בפסק דינו בעניין קרטל הגז (ת"פ (י-ם) 366/04 מדינת ישראל נ. בידרמן ואח').
בפסק הדין בעניין קרטל הגז נדונה השאלה האם שמואל דנקנר מי שימש כיו"ר דירקטוריון דורגז או למצער בכיר הדירקטורים שכיהנו בה הינו "מנהל פעיל" לצורכי סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים.
המאשימה טענה כי עצם חברותו של דנקנר בדירקטוריון אצרה בחובה כוח למנוע או לצמצם את מעורבות דורגז בקרטל ובה בלבד יש כדי להפכו ל"מנהל פעיל".
בית המשפט דחה את הטענה.
בית המשפט קבע כי "מנהל פעיל" הוא נושא משרה בחברה, שבכוחו למנוע או לצמצם בפועל התנהלות פלילית של החברה בשל הקשר שבין תפקידו לבין התחום שבו בוצעו העבירות וסמכויות פעולה אפקטיביות שיש לו באותו תחום. במילים אחרות אפשר לומר, כי "מנהל פעיל" הוא מנהל שיש לו שליטה ופיקוח על התחום שבו בוצעה העבירה. מנהל שאין זיקה מספקת בין תפקידו לבין התחום שבו בוצעו העבירות, ואשר עקב כך שליטתו ואמצעי הפיקוח שיש לו בנוגע לאותו תחום הם אקראיים או רופפים, לא ייחשב "מנהל פעיל" ולא ישא באחריות נגזרת.
דירקטור רק מעצם היותו דירקטור, שאינו מודע להפרת חוק על-ידי החברה, אינו "מנהל פעיל".
ומהי הזיקה הנדרשת בין תפקידו של המנהל לבין התחום בו בוצעו העבירות?
בית המשפט קבע כי "מנהל פעיל" צריך להיות בעל זיקה מספקת וסמכויות פעולה אפקטיביות, אך אין צורך בזיקה יומיומית, צמודה וישירה.
יחד עם זאת, דירקטור המודע לביצוע עבירה על-ידי התאגיד אף עשוי לשאת באחריות נגזרת כ"מנהל פעיל". שכן במקרה כזה, עליו לפעול ללא דיחוי למניעתה של הפרת החוק או הפסקתה באמצעות זימון מיידי של הדירקטוריון. במקרה כזה ניתן לומר עליו שבכוחו למנוע או לצמצם בפועל ביצוע עבירות נוכח זיקתו לתחום שבו בוצעה העבירה וסמכויותיו ביחס אליו.
בחינת מכלול התפקידים האחרים שמילא דנקנר בדורגז הראתה כי זיקותיהם לתחום שבו נעברה העבירה היו רופפות ואקראיות. כפועל יוצא קבע בית המשפט כי דנקנר אינו "מנהל פעיל".
בית המשפט קבע עוד כי העובדה שדנקנר מילא את תפקידו כדירקטור בשקידה – אינה הופכת אותו ל"מנהל פעיל". כך הם פני הדברים גם באשר לטענה, כי דנקנר היה בעל זכות חתימה בחברה, הכיר את תכנית העבודה שלה וקיבל מעת לעת דיווחים משזר. פעולות אלו קשורות אף הן למילוי תפקידו של דנקנר כדירקטור, ואין בכוחן להצדיק השתת אחריות פלילית נגזרת להסדרים כובלים שערכו אחרים.
אם הוכח תפקיד של מנהל פעיל – מהם אותם "אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק זה", שעל "מנהל פעיל" לנקוט בהם לשם מניעת העבירה?
בהתאם לסעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים, אם הוכיחה המאשימה תפקיד של "מנהל פעיל", על המנהל להוכיח כי לא ביצע עבירה לפי סעיף 48 לחוק. לצורך כך על המנהל להוכיח: (1) כי לא ידע על ביצוע העבירה (2) נקט את כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק ההגבלים העסקיים.
מהם כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה?
התשובה לשאלה זו תשתנה על פי נסיבות כל מקרה ומקרה והיא תלויה, בין היתר, במעמדו של הנאשם, בתפקידו ובסמכויותיו.
כך, למשל, בפרשת ישי כהן (ת"פ 288/98 מדינת ישראל נ. ישי כהן ואח') אושרה הרשעתו של מנכ"ל תאגיד שנתמנה לתפקידו שלושה חודשים לפני חידושו של הסדר כובל, למרות שאותו מנכ"ל לא ידע על ביצוע העבירה ואף לא ידע על פרטים או נסיבות שיש בהם כדי להעלות חשד לביצוע העבירה.
ויתרה מכך, בפרשת ישי כהן היו נסיבות מקלות נוספות שגם בהן לא היה די כדי לא להרשיעו בדין: המנכ"ל נכנס לתפקידו עם פרישתו הפתאומית של המנהל הקודם ומבלי שתתקיים חפיפה בין השניים; המנכ"ל לא היה מעורב בנושא חומרי ההדברה (נשוא ההסדר הכובל) בחודשים הראשונים לכהונתו וכי עסק אז בעיקר בתחומים אחרים, ארגוניים וכספיים.
יחד עם זאת נקבע כי המנכ"ל לא הצביע על אמצעי כלשהו שנקט לצורך הבטחת שמירתו של החוק. טיעונו התרכז בטעמים שהצדיקו, מזווית ראייתו אז, את אי נקיטת האמצעים. כאמור, לדבריו התמקד בנושאים אחרים, בשל היותו חדש בתפקיד, ולא ידע כלל על ביצוע העבירה.
בית המשפט קבע כי, די בעובדה שלא נקט כל אמצעי להבטחת שמירתו של החוק כדי להביא להרשעתו, שכן היה עליו: "לתת הוראות כלליות לעובדיו שיהא בהן כדי להרחיקם מביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים", וכן "לשוחח עם המנהלים הכפופים לו על חשיבות השמירה על הוראות החוק האמור".
בעניין זה יצוין כי הנטל שבחוק להוכיח כי ננקטו כל האמצעים הסבירים אינו נטל פשוט להרמה. בעניין אחר נפסק (בהקשרו של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים) כי אין די בהדרכה, ימי עיון וביקורות פנימיות כדי להראות כי ננקטו כל האמצעים הסבירים.
עם זאת, יישומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית יאפשר לנושא המשרה להרים את נטל ההוכחה הנדרש בסעיף 48 אלא שיישום התכנית לא תעמוד לזכותו של אדם אם ההנהלה הבכירה היתה שותפה ו/או היתה מודעת לעבירה על החוק, או אם הוא עצמו היה מודע לעבירה על החוק.
בניוזלטר זה נפרסם את עיקרי מתכונת תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית וכן עצות ואמצעים שרצוי כי מנהל ינקוט בהם לצורך הקמת ההגנה הקבועה בסעיף 48 לחוק. אם הינך מנהל פעיל בחברה ו/או אם הינך עומד בפני כניסה לתפקיד חדש – אנו ממליצים לקרוא את הפרק הטיפ החם: צעדים הכרחיים למנהלים חדשים (וגם ותיקים) כדי להימנע מאחריות לפי חוק ההגבלים העסקיים.
האמור בסקירה משפטית זו מובא לצורך ידע כללי בלבד והוא אינו מהווה בשום מקרה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי. האינפורמציה המופיעה בסקירה משפטית זו אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ עם עורך דין לפני כל פעולה. המידע מבוסס על פרשנותנו למצב המשפטי נכון להיום.
